#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעח. באר קושית הגמי סוף סוף לגבי אידך נמי לוה רשע ולא ישלם הוא. 	"הרשב""ם פירש סוף סוף מה הנאה יש לו בעדות זו דמוקי לה ביד לוקח והדר בעל חוב וגבי לה מיניה, לגבי לוקח נמי הוה ליה לוה רשע שהרי הפסידו, ולא הוי נוגע בעדות זו <sup>ק</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ק.  וכן פירש הרי""ף. והרשב""א הרבה להקשו ת על פירושם, וכתב דהכי פירושו: דאם איתא דטעמא משום דלא לקריוה לוה רשע ולא ישלם הוא דחשבת ליה נוגע בעדות, אמאי נסבת לה מפני שמעמידה בפני בעל חוב שאינו ידוע, ושבקת טעמא דלא לקריוה לוקח גופיה לוה רשע.</span>"	בבא בתרא מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעט. אדם שמכר חמור לחבירו ובא גוי ואנסו מהלוקח 1) האם צריך המוכר לפצות את הלוקח 2) ומה פירוש לפצות? 	"1) לרבא צריך לפצותו אם הלוקח אינו מכיר בה שהיא בת חמורו של המוכר, ואנס הגוי את החמור ולא אנס את האוכף. ולתוס'(ד""ה דינא) מיירי גם שבדיני העכו""ם דן הלוקח עמו ובדיניהם הויא דעכו""ם, אבל אם לא התקיים אחד מהתנאים א""צ לפצותו.<br>ולאמימר בשום אופן אינו צריך לפצותו דסתם עכו""ם אנס. והלכה כאמימר.<br>2) לרשב""ם (ד""ה ואניס) להביא עדים ולדון עם העכו""ם אבל אינו חייב לשלם <sup>קא</sup>. לתוס' (שם) להחזיר לו את הכסף ששילם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קא.  כן פירשו את דברי הרשב""ם הריטב""א ובחי' החת""ס.</span>"	בבא בתרא מה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפ. אמר רבה מסר לאומן שלא בעדים מתוך שיכול לומר לו לא היו דברים מעולם כי אמר ליה נמי לקוחה היא בידי מהימן. מאי שנא מדברים שעשוים להשאיל ולהשכיר שאין אדם נאמן לומר לקוחין הן בידי? 	"הרשב""ם תירץ ששאלה ושכירות לכל שכניו אדם משאיל ומשכיר, אבל כאן יכול האומן לומר אינך רגיל לתקן בגדיך אצלי. והתוס' (ד""ה אבל) כתבו שר""י תירץ דאפי' רגיל לתקן אצלו יש לחלק, דדברים העשויין להשאיל ולהשכיר שייך בין לגבי אדם שמכיר שהוא נאמן בין מכיר שאינו נאמן, דאין יכול כל שעה להעמיד עדים כשרוצה להשאיל ולהשכיר שלא להשיא לעצמו שם רע בשכניו, אבל לאומן אם צריך הוא לתקן, יכול ליתן לאומן המכיר שהוא נאמן או להביא עדים, לכך יש לו חזקה שלא בעדים."	בבא בתרא מה. ותוס'		
